קצת עליי
כבר כמעט שלושה עשורים אני במסע של התפתחות אישית, מתוך רצון עמוק להכיר את עצמי
ולהבין את הקשר בין העולם הפנימי שלי לבין החיים שאני יוצרת
במהלך השנים עברתי בין עולמות מגוונים — אמנות ויצירה, הפקה בעולם המוזיקה, הנהלת חשבונות וניהול אדמיניסטרטיבי, עיצוב פנים,
ועבודה עם נשים במסגרת לימודי NLP, דמיון מודרך והנחיית קבוצות
עם השנים הבנתי שהעולמות האלה מעולם לא היו באמת נפרדים
כל אחד מהם לימד אותי להתבונן אחרת, להקשיב לעומק, לחבר בין חלקים שנראים רחוקים זה מזה, ולראות את מה שלפעמים מסתתר מתחת לפני השטח
היום כל הדרך הזו מתחברת עבורי למקום אחד
אני מלווה נשים שנמצאות בצומת דרכים, מחפשות בהירות, ומבקשות למצוא את האומץ לבחור בעצמן ולהתחיל מחדש
אני לא מאמינה שיש לי את התשובות עבורך
אני מאמינה שהתשובות כבר קיימות בתוכך
התפקיד שלי הוא לעזור לך לעצור, להקשיב להן, ולמצוא את האומץ ללכת בעקבותיהן
המסע שלי
הרבה נשים שואלות אותי איך התחיל המסע שלי, ואיך הגעתי ללוות נשים בתהליכי גילוי עצמי והתפתחות אישית
בשנת 1997, בטיול אחרי הצבא בהודו, הגעתי לפונה ולאשראם של אושו. נשארתי שם כמה חודשים, השתתפתי באופן קבוע במדיטציות יומיות ובסדנאות תהליכיות, ושם התחילה למעשה העבודה הפנימית שלי לקבל צורה ומקום בחיי
משהו שהיה קיים בי וביקש להתעורר קיבל שם מרחב
ההבנה שיש בתוכנו הרבה מעבר למה שאנחנו פוגשות בחיי היומיום, שיש עולם פנימי שלם שאפשר לחקור ולהכיר, וככל שאנחנו מעזות להעמיק פנימה, אנחנו יכולות להיפתח גם לחיבור רחב יותר — לאינטואיציה, לידיעה הפנימית ולעולם שלם שנמצא סביבנו ומדבר אלינו בדרכים שונות: דרך הטבע, החיות, הצמחים, המספרים, צירופי מקרים וסימנים שאנחנו פוגשות בדרך
יש אינסוף אפשרויות לחיבור, שלא תמיד נגישות לנו כשאנחנו נשארות רק בתוך מה שכבר מוכר
חזרתי מהודו, אבל המסע רק התחיל שם
מאז, במשך כמעט שלושים שנה, אני ממשיכה לחקור ולצמוח
למדתי, השתתפתי בסדנאות ובתהליכים, התנסיתי במדיטציות ובעולמות רוחניים שונים, כתבתי, יצרתי, שאלתי שאלות — ובעיקר המשכתי להתבונן פנימה
לא מתוך רצון להגיע יום אחד לגרסה "מושלמת" של עצמי, אלא מתוך אחד הכוחות המניעים והעמוקים ביותר בחיי: הרצון להמשיך להתפתח, להסכים להשתנות, ולשאול שוב ושוב — מה מבקש להתגלות דרכי?
היום אני מביאה את הדרך הזו אל הנשים שאני מלווה — נשים שמבקשות להבין מה נכון עבורן, להתחבר לקול הפנימי שלהן, לבחור בעצמן ולהתחיל מחדש מתוך חיבור פנימי
הדרך המקצועית והיצירתית שלי
אני מגיעה לעולם הליווי לא רק עם ידע, כלים והכשרות — אני מגיעה אליו מתוך החיים עצמם
במקביל למסע הפנימי שלי, כמעט כל חיי המקצועיים נגעו בדרך זו או אחרת בעולמות של יצירה אמנות וא-נשים
עבדתי במשך שנים בעולם המוזיקה וההפקה, במשרדים המייצגים אמנים ולצד כמה מהשמות הבולטים בתעשיית המוזיקה הישראלית, בהם שלום חנוך ומרסדס בנד
למדתי במשך שלוש שנים עיצוב פנים וסיימתי את לימודיי בהצטיינות
עבדתי תקופה לצד אדריכלית רחל סלע במספר פרויקטים עסקיים ופרטיים
ובמקביל לכל אלה — תמיד המשכתי ליצור, אני אמנית קולאז', ועבודותיי הוצגו במספר תערוכות
עבורי אמנות מעולם לא היוותה זהות, היא דרך ביטוי
דרך לתת צורה למה שלא תמיד מצליח למצוא מילים
דרך לחבר בין דברים שלכאורה לא אמורים להתחבר
דרך לקחת דימוי מוכר, להזיז אותו מהמקום הרגיל שלו — ולפתע לראות בו משהו אחר לגמרי
עם השנים הבנתי שיש קשר עמוק בין הדרך שבה אני יוצרת לבין הדרך שבה אני מתבוננת בחיים
כמו בקולאז', גם בחיים החלקים עצמם לא תמיד משתנים. מה שמשתנה הוא האופן שבו אנחנו מחברות ביניהם — והמשמעות החדשה שנוצרת
היום אני משלבת בליווי האישי את כל העולמות שאספתי לאורך השנים — שיחה, כתיבה אינטואיטיבית, קלפי טארוט ככלי להתבוננות, דמיון מודרך, יצירה וכלים נוספים.
אני מאמינה שאין דרך אחת שנכונה לכולן
התפקיד שלי הוא לעזור לכל אישה למצוא את הדרך שנכונה לה
להיוולד אל תוך האימהות
בשנת 2008 הפכתי לאמא. האימהות הגיעה בגוף ובתואר לפני שהגיעה בחיבור הרגשי.
חוויתי דיכאון קליני קשה, שהפך לנקודת מפנה עמוקה במסע שלי.
בדיעבד, אני מבינה שהתקופה הזו פירקה בתוכי מבנים ילדותיים ומרוכזים בעצמם, שהיו נטועים עמוק ושכבר לא יכלו להמשיך לשרת אותי כאישה שאני הופכת להיות. נדרש משהו עמוק כדי לפרק אותם ולאפשר לי להתבגר אל תוך האימהות — להפוך לאמא באמת, לא רק בשם.
זה היה תהליך קשה, הוא חייב אותי לפגוש חלקים בתוכי, לקחת אחריות, להשתנות ולהמשיך להתפתח.
היום אני מביטה בשנים האלו, כמו בכל תהליך של התפתחות שאינו פשוט ולא תמיד קל לעיכול, בהודיה.
למידה, הכשרה והתפתחות אישית
לאורך השנים רציתי להעמיק את החקירה גם דרך כלים מעשיים ומקצועיים.
בין השנים 2005–2006 למדתי NLP ודמיון מודרך. בשנת 2007 המשכתי לשנת סטאז' מעשית, שבמסגרתה טיפלתי וליוויתי נשים.
בשנת 2005 למדתי גם הנחיית קבוצות במסגרת "קולות בנגב" במכללת ספיר, ובהמשך הנחיתי קבוצות של סטודנטים שהגיעו להשלים בגרויות לקראת תחילת לימודי התואר.
למדתי והוסמכתי ברייקי 1 ורייקי 2, המשכתי לקארונה רייקי והגעתי לדרגת מאסטר רייקי.
בהמשך העמקתי גם בעולם הטארוט — למדתי קורס קריאה בטארוט ולאחריו קורס מאסטרים.
אבל לצד הלימודים הפורמליים, חלק משמעותי מהדרך שלי התרחש דווקא מחוץ לכיתות. במשך השנים השתתפתי באינספור סדנאות, תהליכי התפתחות ומרחבי למידה, ונחשפתי לגישות שונות של מודעות, רוח וחקירה עצמית.
מכל אחת לקחתי משהו. שאלה. כלי. נקודת מבט. דרך נוספת להתבונן.
והיום אני לא רואה את כל אלה כשיטות נפרדות. הם חלק מארגז כלים רחב שממנו אני בוחרת את מה שמתאים לאישה שיושבת מולי.
כשהחלקים מתחברים
לא הגעתי לכאן בעקבות רגע אחד שבו חיי התפרקו. להפך. הגעתי לכאן מתוך רגע שבו דברים התחברו.
במשך שנים היו בי חלקים שונים שחיו זה לצד זה. אחרי שנים של חקירה והתפתחות, אמנות ויצירה, עבודה עם אנשים, לימודים, כלים שרכשתי, חוויות שעיצבו אותי והחיים עצמם — אני מבינה היום שאלה חלקים של אותה הדרך.
מתוך החיבור הזה נולדה בי ההבנה שיש לי מה לתת לנשים שנמצאות בתחילת המסע שלהן — וגם לנשים שכבר התחילו ללכת ורוצות להעמיק עוד.
אני לא רוצה להגיד לך מי את. אני לא מחזיקה תשובה לאיך נכון לחיות. ואני גם לא מאמינה שיש נקודה שבה אנחנו מסיימות "לגלות את עצמנו".
אני רוצה ללכת איתך חלק מהדרך. לשאול איתך שאלות. לעזור לך להסתכל אל המקום שאולי עוד לא הסתכלת. להשתמש בשיחה, בטארוט, ביומן כתיבה, בדמיון, ביצירה ובכלים נוספים כדי לפתוח עוד דרכים פנימה. לעזור לך לזהות אמונה או סיפור שכבר לא משרתים אותך
ושאולי הם בדיוק מה שמונע ממך לעשות את הצעד הבא.
את לא צריכה לדעת מראש מה תגלי. רק להסכים לפגוש את מה שמבקש להתגלות מתוכך.